מה הסיכוי למות מהכשת צפע מצוי בישראל?

צפע המצוי, הנחש הארסי הנפוץ ביותר בישראל, מעורר חשש רב בקרב הציבור בשל פוטנציאל הנזק הכרוך בהכחשותיו. עם זאת, חשוב להבין את הסיכויים האמיתיים למוות מהכשת צפע מצוי, ולבחון את הנתונים והסטטיסטיקות הרלוונטיים, כדי להימנע מפאניקה מיותרת ולנקוט באמצעי זהירות מושכלים.

סטטיסטיקות ונתונים משמעותיים:

• בישראל, מדווחים בממוצע כ-300 מקרים של הכשות נחשים בשנה, כאשר מעל 90% מהם מיוחסים לצפע המצוי.

• כ-25%-30% מהכשות הצפע המצוי מוגדרות כ"הכשות יבשות", כלומר ללא הזרקת ארס כלל. נתון זה משמעותי, שכן הוא מדגיש כי לא כל מפגש עם צפע מצוי מסתיים בהרעלה.

• שיעור התמותה מהכשת צפע מצוי בישראל נמוך מאוד, ומוערך בפחות מ-1%. נתון זה משקף את יעילות הטיפול הרפואי המתקדם, ובפרט את השימוש בנסיוב נגד ארס הצפע המצוי.

• מקרי מוות, כאשר הם מתרחשים, לרוב קשורים לנסיבות קיצוניות, כגון:

  • מצב בריאותי לקוי מלכתחילה, המקשה על התמודדות הגוף עם השפעות הארס.

  • הכשה בעת פעילות גופנית מאומצת, המאיצה את התפשטות הארס בגוף.

  • עיכוב משמעותי בקבלת טיפול רפואי, המאפשר לארס להסב נזקים נרחבים.

  • הכשות בקרב ילדים, בשל משקל גופם הנמוך יחסית, המגביר את הסיכון להתפתחות הרעלה קשה.

נחש מסוג צפע מצוי

השפעת הארס וסימני ההכשה:

• ארס הצפע המצוי מכיל תערובת מורכבת של חלבונים בעלי פעילות ביולוגית, הגורמים לנזקים שונים בגוף.

• הנזקים העיקריים כוללים הרס דפנות כלי הדם, דימומים מקומיים והפרעות בקרישת הדם.

• סימני ההכשה מתחלקים למקומיים וכלליים:

  • סימנים מקומיים: בצקת מתפתחת במקום ההכשה ומתפשטת במעלה הגפה, כאבים ניכרים, ולעיתים נימול.

  • סימנים כלליים: בחילות, הקאות, סחרחורות, חולשה, קשיי נשימה, והפרעות בקרישת הדם.

    
    

חשיבות הטיפול הרפואי המהיר:

• טיפול רפואי מהיר וחיוני להחלמה מהכשת צפע מצוי.

• הטיפול כולל מתן נסיוב נגד ארס הצפע המצוי, טיפול תומך, וניטור מצב המטופל.

• פיתוח נסיוב יעיל ושיפור הטיפול הרפואי הפחית באופן דרמטי את שיעור התמותה מהכשות צפע מצוי.

  
  

אמצעי זהירות למניעת הכשות:

• נעילת נעליים גבוהות ומכנסיים ארוכים בעת טיולים בשטח פתוח.

• הימנעות מהרמת אבנים וגזעי עצים, המשמשים כמקומות מסתור לנחשים.

• שמירה על מרחק בטוח מנחשים והימנעות מהפרעה להם.

• תחזוקה נכונה של גינות וחצרות, סילוק ערמות פסולת וגזם.

• הקפדה על ערנות בזמן טיול בשטחים פתוחים.

• הימנעות משינה בשטחים פתוחים ללא אמצעי הגנה.

• החזקת פנס ושימוש בו בזמן הליכה בלילה.

  
  

התמודדות עם פחד וחרדה:

• יש לזכור שרוב מפגשי הנחשים אינם מסתיימים בהכשה.

• הבנה מעמיקה של התנהגות נחשים ואמצעי זהירות יכולה להפחית חרדה.

• במקרה של פחד משמעותי, ניתן לפנות לאנשי מקצוע לקבלת סיוע.

לסיכום, הסיכון למוות מהכשת צפע מצוי בישראל נמוך, אך הכשה היא אירוע מסוכן הדורש טיפול רפואי מידי. נקיטת אמצעי זהירות מתאימים יכולה לצמצם משמעותית את הסיכון להכשה.

• התפלגות גיאוגרפית: 

  • רוב הכשות הצפע המצוי מתרחשות באזורים כפריים וחקלאיים, שם ישנו מפגש תדיר יותר בין בני אדם לנחשים.

  • אזורים עם צמחייה עבותה, סלעים ומקורות מים מהווים בתי גידול מועדפים לצפע המצוי, ולכן ריכוז הכשות גבוה יותר בהם.

  • אזורים כמו הגליל, מישור החוף, והשפלה ידועים בריכוז גבוה יחסית של הכשות.

• התפלגות עונתית: 

  • רוב הכשות הצפע המצוי מתרחשות בחודשי האביב והקיץ, כאשר הנחשים פעילים יותר.

  • שיא הפעילות הוא בחודשים אפריל-ספטמבר, כאשר טמפרטורות גבוהות מעודדות את פעילות הנחשים.

  • פעילות מוגברת של בני אדם בשטחים פתוחים בחודשים אלו מגבירה גם את סיכויי המפגש עם נחשים.

• סוגי הכשות: 

  • כאמור, כ-25%-30% מהכשות הצפע המצוי הן "הכשות יבשות", ללא הזרקת ארס.

  • שאר ההכשות כוללות הזרקת ארס בדרגות חומרה שונות.

  • הכשות עם הזרקת ארס עלולות לגרום לנזקים מקומיים (בצקת, כאבים, דימומים) וסיסטמיים (הפרעות בקרישת הדם, פגיעה במערכת העצבים).

    
    

• זמן טיפול: 

  • זמן ההגעה לבית החולים וקבלת הטיפול הוא גורם קריטי בהחלמה מהכשה.

  • טיפול מהיר מפחית את הסיכוי להתפתחות סיבוכים קשים ומגביר את סיכויי ההחלמה המלאה.

  • הזנחה או עיכוב בקבלת טיפול עלולים להוביל לנזקים בלתי הפיכים ואף למוות.

    
    

לסיכום, הסיכון למוות מהכשת צפע מצוי בישראל נמוך, אך הכשה היא אירוע מסוכן הדורש טיפול רפואי מידי. חשוב לזכור שגם במקרים של הכשה עם הזרקת ארס, סיכויי ההחלמה גבוהים מאוד בזכות טיפול רפואי מתקדם וזמין. נקיטת אמצעי זהירות מתאימים יכולה לצמצם משמעותית את הסיכון להכשה. 

מאמר זה נכתב ע"י צחי סגל, לוכד נחשים באזור השרון