מי אתה נחש המים?

נחש המים הישראלי, הידוע גם בשמו המדעי Natrix tessellata (ולעיתים מכונה נחש מים משובץ), הוא הנציג היחיד מסוגו בישראל. למרות שמו והיותו נפוץ בסמוך ובתוך מקווי מים מתוקים, חשוב להדגיש כי נחש זה אינו ארסי ואינו מהווה סכנה ממשית לבני אדם. עם זאת, אורח חייו הייחודי, תפוצתו המעניינת ומאפייניו הפיזיים הופכים אותו לנושא מרתק בעולם הזוחלים בישראל.

מאפיינים פיזיים וזיהוי:

נחש המים הישראלי הוא נחש בינוני בגודלו, כאשר אורכו הממוצע נע בין 60 סנטימטרים למטר אחד, אך פרטים גדולים במיוחד עשויים להגיע אף למעט יותר. גופו גלילי ומוארך, מותאם היטב לתנועה במים. צבע גופו משתנה בגוונים של חום-ירקרק, אפור-חום או זיתי, ומכאן נגזר אחד משמותיו העממיים - "משובץ".

סימן ההיכר הבולט שלו הוא דגם הכתמים הכהים, לרוב משוננים, המופיעים על גבו וצדדיו, המסודרים בשורות לאורך הגוף. בין הכתמים הכהים ניתן לראות לעיתים כתמים בהירים יותר. הגחון בהיר יותר, לרוב בגווני צהבהב, ועליו שורות של משבצות כהות, אשר העניקו לנחש את שמו הקודם - נחש מים משובץ. עם זאת, חשוב לציין כי קיימים פרטים שעל גבם הכתמים הבהירים פחות בולטים, ולעיתים הם נראים בצבע כמעט אחיד.

ראשו של נחש המים מאופיין במגנים גדולים, והנחיריים שלו ממוקמים בחלקו העליון של החרטום ובולטים מעט, דבר המאפשר לו לנשום בזמן שרוב גופו שקוע במים. העיניים בעלות אישונים עגולים על רקע כתמתם. קשקשי הגוף בעלי קרינים בולטים, המעניקים לנחש תחושה מחוספסת קלות.

קיים הבדל מסוים במראה בין זכרים לנקבות: לזכרים ראש רחב ומשולש יותר ביחס לשאר הגוף, ועיניהם גדולות יותר מאלו של הנקבות, שראשן לרוב מוארך יותר.

תפוצה ובית גידול:

נחש המים הישראלי נפוץ בעיקר בצפון ומרכז הארץ, מאזור צפון הנגב וצפונה. הוא קשור באופן הדוק למקווי מים מתוקים שונים, כגון נהרות, נחלים, אגמים, בריכות חורף, ביצות ואף בורות מים. הוא מעדיף אזורים עם צמחייה עשירה בסמוך למים, המספקת לו הן מחסה מפני טורפים והן מקומות מסתור לצורך מארב לטרף. עם זאת, נחש המים יכול להימצא לעיתים גם במרחק מסוים ממקורות מים, ואף חודר לחצרות ולבתי אדם בחיפוש אחר מזון או מקלט.

בעולם, תפוצתו של נחש המים רחבה יותר וכוללת את מרכז אירופה דרומה, צפון מערב הודו וסין, סוריה, לבנון, ירדן ומצרים.

התנהגות ואורח חיים:

נחש המים הוא נחש פעיל יום, אך עשוי לצאת לצוד גם בשעות הלילה, במיוחד בטמפרטורות גבוהות. הוא שחיין מצוין ומבלה חלק ניכר מזמנו במים, שם הוא מחפש את טרפו. הוא מסוגל לצלול ולהישאר מתחת למים למשך זמן משמעותי הודות לריאותיו הארוכות וליכולתו לאחסן חמצן בשריריו. בזמן צלילה, הוא יכול לסגור את נחיריו ולאט את קצב חילוף החומרים שלו כדי לחסוך באנרגיה.

נחש המים הוא טורף ממארב. הוא ממתין בסבלנות לטרף שלו בסמוך למים או בתוכם. כאשר הוא חש בסכנה, נחש המים יעדיף לרוב לברוח למקום מסתור, בין אם זה בתוך המים, מתחת לסלע או לתוך סדק באדמה. לעיתים, אם יתקרבו אליו, הוא יקפא במקומו ללא תנועה בניסיון להסוות את עצמו. כאמצעי הגנה נוסף, כאשר הוא חש מאוים או כאשר מנסים לתפוס אותו, הוא עשוי להפריש חומר בעל ריח דוחה מבלוטות הממוקמות ליד פי הטבעת שלו. נשיכה אינה אופיינית לנחש זה, אך במקרים מסוימים הוא עשוי לנשוך אם הוא חש לכוד או מאוים מאוד. כמו כן, הוא עשוי לנשוף נשיפות צפצפניות כאזהרה.

תזונה:

תזונתו של נחש המים הישראלי מגוונת וכוללת בעיקר דגים ודו-חיים (כגון צפרדעים וראשנים), אותם הוא בולע בשלמותם בעודם בחיים, מאחר ואין לו ארס להכניע את טרפו. בנוסף, הוא עשוי לצוד סרטנים וחסרי חוליות מימיים אחרים, ולעיתים אף שלשולים שהוא מוצא באדמה לחה בסמוך למים. נחשי מים עלולים לגרום נזקים לבריכות דגים, בעיקר כאשר מגדלים בהן דגיגים קטנים.

רבייה ומחזור חיים:

עונת הרבייה של נחש המים מתרחשת לרוב באביב ובקיץ. לאחר ההזדווגות, הנקבה מטילה מספר ביצים (עד 25 בממוצע) בגומה שהיא חופרת בקרקע לחה או מתחת לאבנים. התפתחות הביצים אורכת כחודשיים, והצעירים בוקעים מהן באורך של כ-20 סנטימטרים ומתפזרים בסביבה. נחשי המים הצעירים עצמאיים לחלוטין מרגע בקיעתם.

חשיבות אקולוגית ומצב שימור:

נחש המים הישראלי ממלא תפקיד חשוב במערכת האקולוגית של מקווי המים המתוקים בישראל. הוא טורף של מינים שונים, ובכך מסייע בשמירה על איזון האוכלוסיות בבתי הגידול המימיים. למרות שהוא נחש יחסית שכיח בישראל, בתי הגידול שלו נמצאים תחת איום מתמשך כתוצאה מפיתוח, זיהום ושינויי אקלים. מצב השימור שלו בישראל מוגדר כ"לא מעורר דאגה" (Least Concern), אך יש להמשיך ולנטר את אוכלוסיותיו ולשמור על מקווי המים המתוקים כדי להבטיח את המשך קיומו בטבע.

לסיכום, נחש המים הישראלי הוא נחש לא ארסי ומרתק, המהווה חלק חשוב מהמגוון הביולוגי העשיר של ישראל. אורח חייו המימי, תזונתו המגוונת ומאפייניו הפיזיים הייחודיים הופכים אותו לנושא מעניין למחקר ולצפייה בטבע.